ד"ר גילי גבאי
חוקרת מערכות בריאות, מכללה אקדמית אחוה
Gillie.gabay@gmail.com
מבוא
חוסן נפשי מאפשר לאדם להתגבר על משבר, טראומה, מצוקה, ולחץ. החוסן של יחידים וקבוצות, מבדיל בין מי שצומח מהטראומה לבין מי שמתקשה להשאיר את הטראומה מאחור בתפקוד ביום יום. מאמר זה מקשר בין חוסן של מוקדנים במוקד עזרה ראשונה של מטיבת"א – מוקד תורני ארצי לסיוע נפשי, זוגי ומשפחתי על פי הגישה הסלוטוגנית לבין התמודדות אפקטיבית של פונים לפי מודל הגש"ר המאח"ד.
סלוטוגניות – העוגן התיאורטי
לפי אהרון אנטונובסקי (Antonovsky, 1987; 1993), שפיתח את תורת הסלוטוגניות (בריאות), חוסן הוא תוצר של עקביות בין שלושה צירים: ציר ההבנתיות, ציר הניהוליות, וציר המשמעותיות.
הבנתיות מתייחסת להבנת המורכבות במצב המשברי, במצוקה או בלחץ. ניהוליות מתייחסת ליכולת להתמודד עם המורכבות במצב המשבר או לחץ. בניהוליות, תפיסת המשאבים, גם אם חסרים, היא שמשאבים מאפשרים התמודדות מיטבית. הבנתיות וניהוליות מייצרות ביחד משמעותיות. כאשר משמעותיות קיימת, אנו תופסים את המשבר וההתמודדות עימו כבעלי ערך. הקושי נתפס מתגמל ותורם לצמיחה. כאשר אין עקביות בין שלושת הצירים, למשל יש הבנתיות אך הניהוליות טעונת שיפור, החוסן אינו אופטימלי. חוסן מתפתח לאורך החיים, דרך שיפור הבנתיות וניהוליות.
החוסן של מוקדני מטיבת"א לפי סלוטוגניות
עצם הבחירה של מוקדני מטיבת"א להתנדב במוקד ולהגיש עזרה ראשונה נפשית היא מקור למשמעותיות המהווה בסיס לחוסן ולא תוצר של הבנתיות וניהוליות. מטען החיים של מוקדני מטיבת"א מאפשר להם להתנדב במסירות, ברגישות, להפעיל הקשבה אקטיבית, לברך על שניתן לסייע לזולת ולהוקיר את הטוב. הידע והמידע בקורס עזרה ראשונה מעשירים את ההבנתיות. ההדרכה, הניסיון במוקד, הלמידה מחברי המוקד, והתמיכה של קהילת המוקדנים וההנהלה, מעשירים את הניהוליות. ההבנתיות והניהוליות מעמיקות את המשמעותיות.
ניהוליות בקרב מוקדנים והתמודדות של פונים
ניהוליות בקרב המוקדנים עשויה לקדם את מודל גש"ר מאח"ד (גוף, שכל, רגש, מערכת אמונות, החברה סביבי, ודמיון),Lahad, 2017)), בקרב הפונים על ידי זיהוי משאבים פנימיים וחיצוניים שעשויים לספק תחושת שליטה ולסייע להפחית את המצוקה. בטיפול, הפונים יביטו אל עצמם ויבחנו את הכלים ואופן התמודדות שלהם אל מול של אחרים. ההתמודדות עם מצוקה תתכן באמצעות דרכים שונות המיוצגות דרך שם המודל גש"ר מאח"ד. התמודדות עם מצוקה תתכן דרך הגוף, באמצעות פעילות פיזית, הרפיה, ומנוחה. התמודדות תתכן דרך השכל, באמצעות תכנון; ארגון סדר יום; רציונל. התמודדות תתכן גם דרך הרגש, בין אם חיובי או רגש לא נעים באמצעות שיתוף, כתיבה, האזנה למוזיקה שעשויה לגרום להתפרצות הרגש.
במערכת האמונות, אמונה דתית, רוחנית, או פילוסופיות חיים עשויות לסייע להתמודדות. האמונה הדתית מייצרת תפיסת יכולת ותחושת מסוגלות. הפונים מחפשים משמעות, גם בסבל. לא אחת הפונים למוקד ישאלו את עצמם: "באיזה מבחן הקב"ה מעמיד אותי?" הם מחפשים חיזוק ותקווה שניתן לחזק על ידי החזרת תפיסת שליטה או לקיחת אחריות במעגל החברתי של הפונה. גם דמיון עשוי לסייע בהתמודדות, אם ביצירה, סריגה, כתיבה, נגינה, והומור.
בעת מצוקה כל אחת משש הדרכים במודל הגש"ר המאח"ד אפשרית. במשפחה יתכנו אף מתחים וקונפליקטים כאשר חלק מבני המשפחה יתמודדו ע"י עצב או חרדה; לעומת בני משפחה שירצו לחזור לשגרה ולהיאחז בה. אחרים יתמודדו באמצעות תפילה בבית הכנסת, או דווקא בחברותא, או בהאזנה לחזנות. כל אחד ואחת בדרך שלו ושלה תוך בניית גשר מאחד.
לסיכום
הדיאדה מוקדן-פונה מושפעת רבות מיכולת המוקדן להתמודד עם המורכבות העולה מפניית הפונים ולמקד כל פונה, לאחר הרגעה, במשאביו הפנימיים או החיצוניים, באחת מדרכי ה"גשר המאח"ד. לאורך ציר הזמן גם המוקדן עשוי לחזק הבנתיות וניהוליות וגם הפונים עשויים לתרגל אמצעים להתמודדות, לבחור את הדרך המיטבית להתמודדות עבורם ולפתח חוסן.
מקורות
Antonovsky, A. (1987). The salutogenic perspective: Toward a new view of health and illness. Advances.
Antonovsky, A. (1993). The structure and properties of the sense of coherence scale. Social science & medicine, 36(6), 725-733.
Lahad, M. (2017). From victim to victor: The development of the BASIC PH model of coping and resiliency. Traumatology, 23(1), 27.