בכל מערכת יחסים קיימים קונפליקטים ואי הסכמות, בני זוג נדרשים להגיע להסכמה בשלל נושאים. חלק מהקונפליקטים הם על נושאים מהותיים,
כגון: דרך חיים, חינוך ילדים, קשר עם המשפחה, התפתחות אישית, וכדו’. וחלקם בנושאים שאינם מהותיים, כגון: היכן לשהות בשבת, איזה צבע רהיט לקנות, וכדו’.
כאשר זוגות אינם יודעים לפתור קונפליקטים, אחד הצדדים מנסה לרַצות את השני ומוותר על רצונו.
כאשר בן הזוג מוותר על נושא שאינו מהותי, הוא גורם לקשר להתחזק ולצמוח.
אבל, כאשר בן הזוג מוותר על נושא מהותי, בתחילה, נדמה שהוויתור הוא הדבר הנכון כי זה מרגיע את המתח בבית.
אך לאחר זמן מה הוא יתחיל לפתח שנאה לבן הזוג, הרי בגללו הוא ויתר על נושא שמאוד חשוב לו.
לדוג’: אדם שאשתו לא אוהבת את בני משפחתו, ומכיוון שהוא רוצה לרצות אותה, הוא מנתק את הקשר עם בני משפחתו. לאחר זמן מה, אותו אדם יפתח שנאה לאשתו על כך שהיא גרמה לנתק עם משפחתו (למרות שהוא בחר לרַצות אותה ולנתק את הקשר).
אז מה ניתן לעשות…?
לאחר שהבנו שוויתור על נושאים מהותיים, הורס ואינו עוזר.
נשאלת השאלה, כיצד אפשר לפתור קונפליקט בלי לרַצות? הרי קיימת ביננו אי הסכמה, כיצד נפתור אותה מבלי שצד אחד יוותר??
הפתרון נמצא בצורת ההסתכלות שלנו על קונפליקטים.
כיום, אצל רוב הזוגות כאשר הם מביעים רצון או דעה, הם בטוחים שבן הזוג חייב להסכים איתם. ומפרשים את ההסכמה כזוגיות טובה (גם שלא במודע).
כאשר בן הזוג מתנגד, הם מתייחסים להתנגדות כבעיה בזוגיות, “אנחנו לא מסכימים על כלום ולכן איננו מתאימים”. ולכן, כאשר הם ניגשים לקונפליקט, הם מתקשים להגיע להסכמה ולפתרון.
אבל זו איננה האמת. אי הסכמות בין בני זוג זה הכי טבעי בעולם.
לכל דבר בטבע יש כוח דוחף וכוח מתנגד, כך העולם בנוי. גם בחשמל, יש חיובי ושלילי. אם כן, מדוע בזוגיות זה אמור להיות שונה?
גם במערכות יחסים יש כוח דוחף וכוח מתנגד. תפקידו של הכוח המתנגד הוא לאזן את הכוח הדוחף, להכניס אותו לתבנית מתאימה.
כאשר צד אחד מביע רצון, הצד השני, שמביע התנגדות, לא בא במטרה לגרום לך לוותר על הרצון שלך, אלא, להכניס את הרצון לפרופורציה ולהתחשב גם בו.
כאשר יש הבנה שההתנגדות היא כלל בטבע. במקרה של קונפליקט, כל אחד מהצדדים יביע את רצונו מבלי לכפות את דעתו על השני, בנוסף, הוא יבין שבן הזוג יכול להביע דעה שונה משלו.
אזי הם יגיעו לפשרה בה כל צד ירגיש שרצונו כובד, וההתגמשות לא באה מתוך כפייה או ריצוי אלא מתוך רצון לכבד את השני.
