לכולנו יש מחשבות, שאיפות וחלומות שמלווים אותנו שנים על חיי נישואין שקטים ומאוזנים ועל הרצון שאלו יהיו כמו בספרים ובסיפורים. חלום על מיזוג מושלם של שניים. על מתיקות סימביוטית לעולם.
מה קורה במציאות? האם זה אפשרי? האם בכלל זו פסגת השלמות של חיי הנישואין?
זוגות רבים מגלים לאחר הנישואין כי כל שחלמו, ייחלו וקיוו לו שונה בתכלית, אחר ולא צפוי.
הם חווים משבר ואכזבה בחיי הנישואין שלהם, קושי, בלבול, מצוקה ,חוסר הבנה ואי-ידיעה מה באמת נדרש מהם. עיקרי הרגשות הללו נובעים לעיתים מאובדן העצמי בקשר ארוך טווח הדורש פשרה, ויתור והתחשבות- לפעמים עד כדי ערבוב וביטול העצמי האותנטי. משברים אלו מחייבים אותם להסתגל, ללמוד, להשתנות, לשנות, לבחור אחרת ולהתחזק באמונה כי ניתן לקיים קשר איכותי, מטיב ומספק לאורך שנים באם רק נרצה בכך.
מרגע לידת התינוק ולאורך חייו, עובר אדם שינויים המשפיעים על התפתחותו ועיצובו הרגשי.
ניתן להקביל זאת להתפתחותה של זוגיות. זוגיות מתפתחת לאורך שנים ועוברת שלבים המעצבים את הקשר ומעבירים את הזוג ממצב של קשר סימביוטי למצב של שני אינדיבידואלים המתקשרים, מזינים, מפרים אחד את השני, אך מסוגלים גם לאפשר מרחב מחייה זה לזה.
במערכת הנישואין אנו חווים חמישה שלבים שמטרתם לעצב את הקשר הזוגי.
שלב ראשון: ירח הדבש.
שלב שני: מאבק הכוחות.
שלב שלישי: העצמיות.
שלב רביעי: משבר המחויבות.
שלב חמישי: מיזוג הניגודים (הסינתזה).
כל שלב מציב בפני הזוג “משימה” ואתגרים שאם יצלחו אותם ויעברו את השלב יוכלו להתקדם לקראת השלב הבא ביצירת קשר.
נשאלת השאלה מה ייקרה באם לא יעמדו בפני אתגרים אלו? לאן יפנה הקשר? האם אי ההצלחה תוביל להתעוררות קונפליקטים, מריבות, תקיעות בקשר ולעיתים אף לפרידה?
תיאורטיקנים שונים ניסו לתאר את השלבים האופייניים להתפתחותו של הקשר הזוגי.
במה שונים הם ובמה ודומים, מה ניתן ללמוד דרכם, מהי חשיבותם ומשמעותם, מה נדרש מהזוג לקיים על מנת לצלוח את השלב ואת משימותיו. והנה כמה מהם:
- מודל חמשת השלבים של ד”ר סוזן קמפל.
- התהליך ההתפתחותי ספרציה-אינדיבידואציה שתואר בידי הפסיכואנליטיקאית מרגרט מאהלר.
- שיטת האימגו-הדרך לתרפיה זוגית על פי ד”ר ארוויל הנדריקס.
- המודל של אליין ביידר ופיטר פירסון, מודל המבוסס על רעיון ההקבלה בין התפתחות הזוגיות לבין התפתחות ילד מלידתו ועד לשלב בו הוא מגיע לביסוס האינדיבידואליות.
מיותר לציין כי למרות שהשלבים ההתפתחותיים אצל כל זוג דומים, ביטויים בקשר הזוגי, משך הזמן שכל שלב לוקח והשפעות השלב שונים מזוג לזוג.
בזמנים בהם פירוק הבית והזוגיות הפכו לשכיחים כל-כך, לעיתים אף ללא רצון וניסיון אמתיים להתמודדות כנה, כולי תקווה כי עבודה זו תהווה מקור חשוב ומחדש ללמידה, לתיקון ולהרחבת ההבנות האישיות של בני הזוג בקשר עוד קודם ימהרו לפרקו בפרט כאשר מתעוררים קשיים.
עמידה מול חמשת השלבים דורשת התמודדות אמיצה, חדשה ואחרת מהידוע לנו שלעיתים תהיה מאתגרת מאוד, אך יחד עם זאת, הצלחה בכל שלב ושלב תוביל לתחושת סיפוק משמעותית וליצירת קשר זוגי אמיתי ומצמיח לאורך שנים.
נישואים הם דבר חי -כמו העץ, יש להם חיים משל עצמם.
נישואים יכולים לצמוח, להתפתח ולהפוך ליחידה חזקה ויציבה והם יכולים גם להתנוון ולקמול עד מוות. כמו כל חי, משתנים בהתמדה ולעולם אינם נשארים בדיוק אותו דבר.
צמיחת הנישואים הינה כצמיחת האדם
התינוק עובר שלבי התפתחות קבועים- ואנחנו
עוברים אותם איתו, בימים ובעיקר בלילות. אנחנו
מתעודדים ומתנחמים כשהשלבים האלה נותנים לנו
את ה”שם” והסיבה לקשיים ולתסכול שאנו חשים
כשהתינוק בוכה: “זו תקופת כאבי הבטן של שלושת
החודשים הראשונים”, “אלה כאבי השיניים”, “זה הפחד
מזרים וכן הלאה והלאה.
בדומה, גם בחיי הנישואים אנו עוברים שלבים צפויים
של התפתחות, ולרוב ברצף מסוים.
בהכרת השלבים טמונה הנחמה המרגיעה, ש”ככה זה
אצל כולם, ולא רק אצלנו”, כמו גם זווית אופטימית
נוספת, שלפיה- במקום שיש שלבים יש תקווה, שכן
שלב, מטבעו, זה משהו שעובר ומפנה את מקומו
לבא אחריו…
אנו מבחינים שילדינו עוברים בהתפתחותם שלבים ברורים, וכל ידידינו מדווחים על דברים דומים במשפחותיהם. אולם אנו מעורבים כל-כך בנישואינו, עד כי איננו רואים בבירור את השלבים שהם עוברים, ואיננו נוהגים לשתף זוגות אחרים במה שקורה בנישואינו במידה, שתאפשר לנו לראות, כי הם עוברים את אותו תהליך!
כולנו חשים, שנישואין בתחילתם שונים מאוד מנישואין לאחר חמש, עשר, עשרים וארבעים שנה.
אולם ניטיב להבין את רצף השנים האחיד-לכאורה של חיי נישואינו אם נדע, כי הוא מתחלק לחמישה שלבים אוניברסליים שונים, וכי אלה באים בזה אחר זה בסדר קבוע.
אי אפשר להגיע לשלב האחרון בלי לעבור דרך ארבעת הראשונים. מצד שני, כל שלב בנוי על גבי קודמנו, ומשהו מכל שלב נשאר לכל החיים. אין זה משנה כמה בוגרת מערכת הנישואין-תמיד יהיו תקופות של נסיגה לשלבים קודמים- ובמיוחד בעתות מתח ולחצים עולים מחדש יסודותיהם של שלבים קודמים.
חשוב לציין כי החלוקה לשלבים היא מוגבלת, תיאורטית ולא מדויקת. הכוונה היא לתהליך הכולל של התפתחות הזוגיות, שלבים שזוגות עוברים. לפעמים, אפיונים של שלב מסוים פולשים לשלב אחר, כמו שמריבות ומאבקים עלולים להתפתח בשלב בניית הקשר, אך כמו שגם אם במקרים רבים מתרחשת הרחבת המשפחה בשלב השלישי, לעתים נולד התינוק הראשון באחד השלבים הקודמים.
לכל זוג יש קצב שונה במעבר משלב אחד למשנהו, ולפעמים יש זוגות שמדלגים על שלב ואחרים “שנתקעים” באחד השלבים; מכירים זוגות שנתקעו בשלבי מאבקי הכוח והם ממשיכים לריב ולהיאבק מי צודק יותר ומי קובע יותר ואפילו- מי סובל יותר?
כמה מניעים הובילו אותי לבחירת נושא זה:
הראשון הינו הרצון לחקור וללמוד את שלבי הנישואין לעומקם, מה קיים בהם, במה מאופיינים ומכאן לנסות ולהבין כיצד ניתן להתמודד עם אתגרי השלבים, עד התקדמות והגעה ליציבות, איזון ושקט בקשר. מניע זה אפשר לי לשוב ולהתבונן מערכתית על נישואיי החל מהשלב הראשון אותו עברנו כזוג צעיר, מה היה שם, במה התקשינו ולאן צמחנו.
הגילוי המשמעותי בעבורי היה לזהות מהו השלב בו אנו מצויים כעת בחיי הנישואים שלנו, כיצד אנו מתנהלים בו, היכן קוצרים הצלחות, היכן שוגים ומהו הדיוק הנוסף הנדרש מאתנו כדי להתקדם בבטחה לקראת השלבים העתידיים שעוד נכונים לנו.
השני, ההכרה כי היחידה החדשה הזוגית שנרקמת הינה חיבור בין שני אנשים שונים במהותם כי הרי כל בריה באשר היא בריה אחרת ושונה וזהו הבסיס שעליו נצוקה זוגיות, זו נקודת המפתח ליצירת זוגיות מתוקנת ויציבה. מכאן ההבנה שבכל קשר זוגי אתה פוגש קודם כל את עצמך!
לפיכך נדרשת מכל אחד מבני הזוג ההחלטה לצאת למסע אמיץ ומעמיק של עבודה אישית ומשמעותית הכוללת התבוננות על העצמי שלי -האינדיבידואל. הכרות שכזו תאפשר לנו באם רק ארצה ללמוד את דפוסיי ההתנהגות הקיימים בנו, לזהות את הסכמות המנהלות אותנו ולהתחיל בתיקון אישי.
אציין בנימה אישית שללא ההתמודדויות שאנו נדרשנו להן כזוג נשוי, שזימנו אותנו לא פעם למפגש מחודש, אישי ובוגר למול קשיים ומצבי חיים שונים ,למול מחלוקות, למול תיקון התקשורת הזוגית וכו’
כל אלו הובילו אותנו לעיתים אף שלא מבחירה מודעת לפקוח עיניים, להתעורר ולצאת למסע של דרך חדשה, לא מוכרת, מאיימת ולפעמים מפחידה.
התהליכים אליהם נחשפנו דרשו ודורשים מאתנו כל הזמן להשתנות ולשנות כאשר המנוע העיקרי להצלחה הינו רצון (רצון=רץ-און=כוח בתנועה) לתקן, לשפר ולהיות טובים יותר לעצמנו כיחידים וכזוג. ברור לנו כי הדרך היא אינסופית ואנו נידרש לתנועה וללמידה מתמדת לאורך שנים.
היבט נוסף חשוב הינו, הסכמה ומודעות כי ביכולתנו למנוע חלק מהמעברים הבין דוריים ממשפחתנו הראשונית -הגרעינית לילדנו ולדורות הבאים ובכך לתת בידם כלים נכונים לבניית זוגיות בריאה.
“כאשר בעל ואישה חיים בשלום זה עם זו, שכינה שורה ביניהם ילדיהם לומדים מה הם היסודות הבריאים והערכים העיקריים של הבית. זוגיות תקינה מאפשרת לילדים לשאת רישומים אלו בבגרותם, להקים את ביתם בעצמם ולקיים אותו בכוחו. כאשר קשר נשבר, הוא מערער את האחיזה של הטוב בעולם. ילדים שחוו שבר בילדותם נושאים אותו להתבגרות ולבגרות שלהם, ויש מי שנושאים את השבר כל חייהם. זוגיות תקינה חיונית בעבור הילדים אשר בבגרותם מקימים את ביתם, וכן הלאה.”
(הצדקת ימימה שמחה אביטל זצ”ל)
השלישי, כיצד ביכולתי כיועצת זוגית לזהות באיזה שלב נמצא זוג כאשר הוא מגיע לטיפול, מהי האבחנה מהם השיקופים ,ההכוונה והכלים שביכולתי להעניק להם בכדי שיבינו את השלב בו הם מצויים וכיצד יבררו מהו רצונם האמתי לתיקון ומהי ההתמודדות הצפויה להם.
“אי אפשר לשנות אנשים, אתה יודע. אפשר רק להראות להם את הדרך, ואז לעורר בהם את הרצון ללכת בה.” (לורן גו’נל)
שאזכה בענווה להיות שליחה טובה ונאמנה לעבודת קודש זו של תיקון הנפש, הלבבות והקשר הזוגי.
