עם כל הקושי הכרוך בהשארת ילד בוכה בגן, אנו מבינים כי תהליך הפרידה הינו הכרחי לצורך התפתחות הילד. כשהילד נרגע מהבכי הוא מתפנה לעיסוקיו ולחוויותיו. הגן שבהתחלה לקח לו את אמא, נותן לו עכשיו הרבה יותר ממה שאמא או מטפלת נפלאה יכלו להעניק לו בבית, עד שלפעמים עולה בנו הרצון להישאר עם הילד בבקרים בגן, לשחק איתו במשחקים, לשיר שירים, לשחק בארגז החול ומדי פעם גם קצת לבכות.
ובכל זאת ישנם מספר נקודות לימים הראשונים במסגרת החדשה:
- חשוב שההורה בעצמו יהיה בטוח וינסוך ביטחון בזמן הפרידה.
על ההורה להיות מודע לפעולותיו ותגובותיו, לבחור בתגובה המותאמת לצורכי הילד ולא להיכנע לצרכיו הרגשיים כהורה. הורה המהסס יעביר לילד תחושה של חוסר ביטחון, דבר שיקשה על הסתגלותו של הילד.
- הדרגתיות בתהליך הפרידה- בימים הראשונים כשמביאים את הילד בבוקר לגן כדאי להישאר איתו מעט ולתת לו את האפשרות לשתף את ההורה במשחק או בפינה כלשהי (4-5 דקות). השהות הקצרה עם הילד בגן יכולה להימשך מספר ימים.
על מנת לא להקשות על תהליך ההסתגלות של הילד לגן ולא להקשות על עבודת הגננת, יש לצמצם מיום ליום את זמן שהותו של ההורה.
יש לבצע טקס קצר וקבוע: להיכנס יחד לגן, לתלות את התיק, לתת נשיקה, לומר שלום ולהיפרד, לנפנף לשלום וללכת. טקס קצר ישדר לילד תחושת אמון ביכולותיו להתמודד עם המציאות.
- פרידה ברורה- יש להיפרד מהילד לפני שעוזבים גם אם הדבר כרוך בבכי קורע לב מצד הילד, כך לומד הילד לתת אמון בהוריו למרות הצער שלו מהפרידה.
“בריחה” מהילד ללא פרידה חוסכת מעט בכי בטווח הקצר, אך גובה מחיר יקר בטווח הארוך. הילד יחשוש שאימו יכולה להיעלם לו בכל רגע, הוא לא ייתן אמון בהוריו והבכי בניסיונות הפרידה הבאים רק יגבר. לכן, יש להכין את הילד ולומר לו בפשטות: “אני הולך עכשיו אבל אחזור אחר כך לקחת אותך הביתה”.
לעומת זאת, חשוב גם לא לבלבל את הילד בפרידות קצרות ומהוססות כגון: לצאת מהחדר, חזרה לחדר שוב כדי לתת חיבוק נוסף לילד הבוכה, שוב יציאה וחוזר חלילה. במקרים כאלה, אתם משדרים הן לילד והן לגננת, שאינכם סומכים על יכולתם ועל כוחותיהם להתמודד עם המציאות החדשה. הילד קולט את ההססנות שלנו ואז הוא מתקשה עוד יותר להיפרד.
זכרו: יש להיפרד בצורה ברורה ולא “לברוח”.
- שיתוף פעולה עם הצוות- עבודה משולבת של ההורים ושל המטפלת ו/או הגננת מתוך אמון מלא ביכולת ההתמודדות של הגננת (כולל גם כשהגננת מבקשת לעזוב את הגן לאחר זמן מה).
ההסתגלות הינה תהליך, וכל תהליך לוקח זמן. תהליך ההסתגלות יהיה הרבה יותר קל לילד אם ההורה יהיה רגוע ושלם עם החלטתו לגבי בחירת הגן המתאים. הורה כזה ייתן אמון בצוות הגן ומנגד יסמוך על יכולתו של הילד להתמודד עם חששותיו.
- מידע הכרחי- על ההורים למסור לגננת את מירב הפרטים אשר יסייעו לה להכיר את הילד, כגון: העדפות לגבי האוכל, פעילויות ומשחקים שהוא אוהב, הרגלים שלו, חפצים אהובים, שינה, רגישויות ומחלות.
קביעות- בתום יום הלימודים רצוי שיהיה אדם קבוע שיגיע בזמן לקחת את הילד מהגן. במידה ויש שינוי באחד הימים ואדם אחר אמור לאסוף את הילד מהגן, יש ליידע את הילד ואת הגננת. דבר נוסף, חשוב לא לאחר בסוף היום. ילד שנותר בגן לאחר שכבר אספו את הילדים האחרים חש עזוב וחרד שמא הוריו שכחו אותו בגן.
- כל ילד עולם בפני עצמו- חשוב לא להשוות בין ילדים, בין אחים שונים באותה משפחה.
ילדים שונים זה מזה ברגישויותיהם ובהתנהגותם, ולכן יש לתת לכל ילד וילד את הזמן הדרוש לו להסתגלות.
כדי להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין כדאי שנתכונן לקשיים, נתמודד עימם בתבונה, ונזכור שעל אף כל הקשיים והתסכולים בתחילת השנה מרבית הילדים מסתגלים למסגרת החדשה לאחר מספר ימים.
כל ילד בקצב האישי שלו ובדרכו יצליח להסתגל ולהשתלב במקום החדש וילמד ליהנות ממנו ולהתפתח.
בהצלחה לכולנו!
