היא: “מי לימד אותך להתנהג כך?”
הוא: זה האופי שלי. אכלת אותה”…
היא: אני לא מכירה את אבא שלך כאחד שלא מפרנס ועוד מחכה שאשתו תעריך את זה שהוא לא עושה כלום”…
הוא: “נמאס לי מהזלזול המחפיר שלך אלי! לעולם לא תוכלי לכבד את הטבע שלי? למה את חושבת שאני אמור להיות אבא שלי”?
היא והוא. הוא והיא.
מתוסכלים.
מאד.
מה הגורם העיקרי המשפיע על ההתנהגות שלנו כבוגרים בתור בני זוג?
השאלה הזו מהדהדת בהרבה בתים, ולא פחות מכך, בלא מעט חדרי טיפול. האם הגורם המשפיע ביותר הוא האישיות הבסיסית? התכונות של האופי, אריזת הכישורים והיכולות, האינטלגנציה השכלית והריגשית העטופה בתוך זה שקרוי אדם?
אולי מדובר בכל מה שבן הזוג ראה בהיותו ילד רך בשנים? אולי הוא זה שמעתיק את אבא ואמא, את השיח ביניהם, את סגנון התקשורת, את רמת המסירות והאהבה שהם משדרים בתוך הבית הישר גם לליבו של הילד עם המבט המאמין בשניהם. אולי זוהי הצורה בה בדיוק יתנהג הוא בתור בוגר?
ייתכן שישנה השפעה אחרת לגמרי: התרבות הסביבתית בה גדל הילד. הן בתור צעיר והן בתור נער. החברה בה הוא מתחנך, הקהילה אליה הוא משתייך, המוסריות והערכים אותם מנחילים לו במשך השנים כל מי שבאה עימו בקרבה הקרובה והרחוקה כאחד.
יהיו כאלה שיאמרו כי רק ההשקפה שנשמעה לאוזניו של הבוגר היא זו המחלחלת אחרי החתונה…הם אלה שעיצבו את אישיותו וגרמו לו להיות בעל כזה או אחר…
האם ישנו גורם אחד עליו ניתן להצביע ואולי גם להסיק ממנו מסקנות לעתיד?
שאלה טובה!
הוויכוח המוכר: מה משפיע יותר על התנהגות האדם: תורשה או סביבה??? הינו וויכוח ישן בו התעסקו לא מעט חוקרים ופסיכולוגיים. הגישה כיום גורסת כי גורמי התורשה והסביבה פועלים בשילוב זה עם זה, ויחסי הגומלין המורכבים ביניהם הם יוצרים ומשפיעים על ההתפתחות.
לא מעט זוגות המגיעים לשלב בו הם מבינים כי טיפול זוגי הוא הפיתרון ההולם ביותר עבור המצב הריגשי הסוער בו הם מצויים. מגיעים עם מטען רגשי עמוס לחדר הטיפול. בדרך כלל, לאחר השאלה הראשונה של המטפל, הם יציפו את החדר באשמות ובביקורת הדדית הבאה לומר כי התכונות של בן זוגם או צורת הגידול שלו בבית הוריו הם אלו המפריעים את התקשורת ביניהם.
המטפל הוא זה שעל כתפיו מונחת האחריות, לברר את הנקודות, להוציא את השיפוטיות מהחדר, ולפרק את הגורמים של הקשר הלקוי לגורמים.
זה מה שקרה כשדן וחיה ביקרו אצלי בקליניקה. חיה טענה כי התכונות הקשות והעיקשות של דן בעלה, לא נותנים לה להביע את רגשותיה בכנות, ואילו היא חווה במשך יום יום בדידות איומה וחוסר הבנה. דן טען לעומתה כי הוא בכלל לא עקשן, ואילו הוא מוכן להתגמש להבין אותה, אך בשום אופן לא לסייע לכל מיני בקשות מצידה של חיה, אותם הוא רואה כשליטה ועריצות עליו.
בתוך החדר היו הרבה דמעות, כעסים וצעקות. אך בירור אמיתי הביא את פחדיו של דן להתגמש מול אשתו לנוכח חוויות ילדות בהן חווה חוסר אונים מוחלט מול אימו, ואילו מאחוריהן התגלה דווקא אדם עם טבע רגיש ויכולת גמישות חזקה ששם על עצמו הגנה רצינית כדי לא להיות נשלט. חיה לעומת זאת, דווקא גולתה כאישה שבטבעה היא צורכת להוליך דברים בדרכה הייחודית, בלי רצון להתגמש. כשהיא גביקשה מדן הבנה היא כללה בפנים גם את הסכמתו לעשות בדיוק את כל מה שהיא דורשת. כשדן הבין את אופייה של אשתו, הוא החל לכבד ולהבין עוד יותר וכך לתת לה להוביל מהלכים מסויימים בדרכה שלה, כשהוא לא מתפשר על ההבנה מצידה כי ישנם מקומות בהם רק הוא יהיה המחליט. חיה לעומתו הבינה לבקש דברים בצורה עדינה ופחות מאוררת איום וחרדה. המלחמה יצאה בשלום מהזוגיות שלהם ואילו החיוכים חזרו לביתם.
האם אפשר לומר כי רק התכונות או הסביבה היא זו שהשפיעה עליהם? בפירוש לא.
המודל המערכתי-אקולוגי של דנטה שיקטי (אנ’) וקריסטין וולנטינו ( Kristin Valentino )[5] מהווה גרסה עדכנית למודל הביו אקולוגי של יורי ברונפנברנר (Urie Bronfenbrenner) (אנ’)[6]. המודל מציג ארבע מערכות שונות המרכיבות את הסביבה של הפרט:
מערכת המאקרו (macro) – מערך האמונות והערכים התרבותיים המשפיעים על הפרט ומשפחתו.
מערכת האקסו (Exso) – הסביבה הקהילתית, החינוכית והחברתית שבה הפרט גדל.
מערכת המיקרו (Micro) -גורמים תוך–משפחתיים -מערכות יחסים בתוך המשפחה.
מערכת ההתפתחות האישית אונטוגנית (Ontogenic) – גורמים הקשורים בפרט באופן ישיר
כל המערכות הללו מייצגות באופן ברור למדי את השפעתם על התקשורת של חיה ודן. ובהן משתמש המטפל כדי להוביל לשינוי.
זוגיות, אהבה, ושוב תקשורת.
בעולם שבו הדברים מדוברים יותר ויותר, מומלץ לבדוק מהם הגורמים המשפיעים על הזוגיות שלי? וכן, להבין אחת ולתמיד את המניע העיקרי של בן זוגי, איתו הקמתי את ביתי!
