כאשר אנו מעוניינים לפתח את אישיותנו ולהגיע למצב אופטימלי של שליטה רגשית, יש לנו להתבונן בשני סוגי רגשות, אלו המודעים ואחרים החבויים בתוכנו. ישנם אנשים שאינם צריכים לחקור לעומק על מנת להבין שרגשי כעסם גבוהים. אחרים מודעים לכך שהם עצלנים לא קטנים. אלו הם רגשות הפועלים בנו ובולטים לעין. מודעות זאת, היא חצי הדרך לפירוקם. מעתה עלינו לרדת לשורש ההרגשה ולגורמיה, על מנת שנוכל להמירה באחרת חיובית יותר.
אם לדוגמא אתה מבין כי הנך אדם כעסן, החל לפרק את הרגשתך לגורמים, שאל את עצמך:
באיזה תדירות אני כועס?
האם זה קשור למצבים מסוימים?
האם תמיד הייתי כעסן?
ממתי זה התחיל?
האם הכעס נוצר בעיקר, כשאיני משיג דבר מה שאחפוץ?
האם נוצר כעסי גם בעקבות כך שדבריי אינם נשמעים?
באלו מצבים אני כועס יותר ובאלו פחות?
האם אני מסוגל בכלל להגדיר מצבי כעס?
את שאלות הבירור והתשובות להן כתוב בדף, חקור את עצמך אובייקטיבית ללא חששות, עד שתגיע לנקודה העמוקה ביותר של הרגשתך. כך תדע בהמשך המלאכה לסלק רגש שלילי זה משורשו.
עליך להתרחק מטיעונים הגיוניים החוסמים בפניך את הדרך לשינוי. הרבה אנשים מצהירים שהכול טוב וזורח אצלם. הם אומרים שחייהם הם האידיאליים ביותר. האם גם אתה חושב כך? או שמא אתה מבין בפנימיותך שמשהו לא זז כמו שאתה רוצה באמת? אם כך אתה מרגיש, כדאי שתמצא את הנקודה המפרידה בינך לבין שלמותך האישית, אם תשקע בטיעונים כגון: “אף אחד לא יכול לעמוד על כל רגשותיו הדקים” – “אני יכול לצאת מדעתי אם אחשוב על כך כל כך הרבה” – “מספיק שאני בריא וחי. יש אנשים שאפילו לדבר אינם יכולים” – “ממילא לא אצליח להפוך לאדם שלו, אז למה לבזבז את הזמן” אזי אתה תמשיך לחיות, אך עמוק בליבך תקונן לה הרגשת האכזבה ממה שיכלת לנצל בחייך ולא ניצלת. ככל שיעבור הזמן ושנות גילך יעלו, אכזבה זו תציק לך יותר ויותר, ובייחוד ביודעך בפנימיות שבך שיכולת אחרת, ולכן יפה שעה אחת קודם. את הפוטנציאל הטמון בך לא תוכל לנצל אם לא תעצור לרגע בחייך ותבדוק את רגשותיך. ייתכן שיש בך כישרון נדיר ומיוחד בתחום מסוים, אך לא תוכל להשתמש בו מכיוון שהתקשורת שלך עם הסביבה לקויה מחמת תכונה שלילית כזאת או אחרת שנקבעה בתוכך בכוח ההרגל. אתה צריך לברר את יסודה של קביעה זו שנקבעה בך, את הרגשות השליליים שגרמו לה לצמוח ולהתנחל כחלק בלתי נפרד מטבעך. אתה חייב לטובת עתידך לשבת עם עצמך ולברר את הדבר עד שייהפך לחלק זר ממך. זהו מחסום שעליך לפרוץ קודם שתברר לעצמך את רגשותיך הנסתרים.
רגשות נסתרים הם רגשות החבויים בתוכנו, ובראייה שטחית איננו מודעים להם, אך בהחלט התנהלותנו מושפעת מהם בכל מהלך חיינו. לעתים כשאשאל אדם: “האם אתה מגדיר את עצמך כאדם נחות?” הוא יענה חד משמעית: “מה פתאום”. אך ייתכן מאוד שרגש הנחיתות שאכן קיים בו ושאינו מודע אליו הוא הגורם לו לרצות להתבלט בכל מקום ולהשמיע את דעותיו בקולות רמים בכל כינוס חברים. אם תשאל אותו על כך, הוא ישיב: “אדרבא, יש לי ביטחון עצמי מופרז”. האם זהו ביטחון עצמי או חוסר ביטחון עצמי? זאת עליו לברר היטב עם עצמו.
כיצד אפשר לרדת לעומקם של רגשות ולגלות את האמת על עצמנו? ובכן, זהו חלק המתברר אף הוא על ידי חשבון הנפש. בהקשר לזה אנו מבצעים סקירת מאורעות. מרגע שנפקחות עינינו ועד הרגע בו הן נעצמות, אנו פוסעים בין תקריות ואירועים שאינם בהכרח מרכיבים חשובים בחיינו, אך כל אחד מהם מבטא רגש פנימי שלא תמיד אנו מודעים אליו. רגש זה עשוי להתברר בתהליך חשבון הנפש, כאשר ניתן את תשומת הלב הקפדנית לכל מקרה ואירוע ואפילו השולי ביותר שקרה איתנו ביום שהיה, וננסה להבין את המניעים שגרמו לנו לפעול בצורה כזאת או אחרת בזמן אמת. אם לדוגמא בבוקר עם צאתך מהבית התעלמת במפגיע מלברך את חברך בברכת “בוקר טוב”, נתח את הסיבות האמיתיות לכך. אל תחשוש ואל תתעצל לחקור ולשאול כמה פעמים “למה?” עד שתגיע לשורש, אל תאמר: “סתם לא היה בא לי” – זאת לא תשובה אמיתית. שאל: “למה לא היה בא לי” ותגלה שיש סיבה יותר עמוקה שנמצאת אולי בקנאה או בנחיתות פנימית. תיתכנה עוד ועוד אפשרויות, אך ודאי האפשרות של סתם לא באה בחשבון, כי הרי הצטרכת להתעלם. זה גבה ממך מאמצים נפשיים מסוימים, גם אם לא תגדיר את זה כמאמצים, בנימים העדינים שבתוכך זאת הייתה פעולה נפשית ואנו לא פועלים סתם. לכל דבר יש סיבה, ובירור עצמי פנימי יגלה אותה.
