גירושין בשיתוף פעולה

בעשור האחרון נוספה גישה חדשה בעלת היבט מערכתי בתחום הגישור במשפחה בשם: "[1]גירושין בשיתוף פעולה". זוהי גישה מתקדמת המותאמת יותר בפעולתה לצרכים הנוצרים בשעת משבר במשפחה. הגישה המהווה מענה הולם לזוג שהגיע למצב משברי ומבקש להתגרש ובמקביל למנוע משבר רחב יותר במשפחה העלול להיווצר בתהליך הפרידה או לנבוע ממנה.

ההליך קצר וזול יותר מכל הליך משפטי, מהווה אלטרנטיבה טובה יותר במצב גירושין. גישה זו היא אחת הדרכים עליהן תמליץ יחידת הסיוע, במסגרת תקנות החוק להסדר התדיינויות במשפחה[2] ,על כן ראוי לדעת על קיומה.

הסטטיסטיקה לצערנו ידועה. גירושין הוא עניין רווח בישראל. כמעט כל משפחה שלישית עוברת משבר גירושין. הליך של "גירושין בשיתוף פעולה" יאפשר להגעה להסכם ,מחוץ לכותלי בית המשפט או בית הדין הרבני.

מה הרעיון של  הגישה "גירושין בשיתוף פעולה" ?

הרציונל בגישת "גירושין בשיתוף פעולה" בשונה מגישור הקלאסי בגירושין, הוא שיש מקום לכלל ראשי הנושאים הדרושים התייחסות ואיתם הבעיות העשויות לצוץ בהליך הגירושין. על פי עקרונות הגישה, הצוות המטפל בהליך הוא צוות מומחים לבעיות הנפוצות בהליך זה, הנותן פתרונות לשני בני הזוג ולילדים.

מאחר ובתהליך הגירושין המשבר נסוב סביב נושאים משפטיים, כלכליים, ורגשיים גם יחד, הגישה אומרת שלא ניתן לטפל בתהליך זה רק בכלי אחד.  הגישה דוגלת בקיום צוות מקצועי הכולל  אנשי משפט, כלכלה וטיפול, הרואה את האירוע מכל זוויותיו.   

לכל אחד מבני הזוג יהיה עו"ד בעל רקע בגישור משפחתי שידאג לאינטרסים שלו וינהל עבורו משא ומתן. בנוסף לכך  עומד לשירות הצדדים כלכלן, שיוודא שניתן מענה מקצועי והוגן לשני הצדדים. כמו כן מומחה רגשי מתחום הטיפול, אשר לו התמחות בעבודה עם ילדים וזאת על מנת להגן על צרכי הילדים. לעיתים המומחה הרגשי יעניק בנוסף ליווי רגשי לבני הזוג.

אנשי הטיפול כאן למעשה עושים ככל אשר לאל ידם למנוע משבר העלול לפרק את המשפחה ולהשאירה ללא תפקוד הורי. הרעיון והרצון בגישה זו, שהמשפחה תוכל להמשיך לתפקד עד כמה שאפשר כמשפחה גם כאשר בני הזוג יסיימו את הקשר הזוגי וימשיכו לתפקד כהורים, לטובת הילדים.

יתרונות הליך זה:

הסכם שמושג בהליך של גירושין בשיתוף פעולה יעניק תמיכה רחבה, שכן בני הזוג מבינים טוב יותר על מה הם חותמים ועל כן יש להם יכולת לקיימו לאורך זמן, תוך שהוא נותן מענה אמתי ורחב לצרכי כל בני המשפחה. ההסכם יסייע להורים להתגבר על משבר הפרידה ולהישאר בתפקיד הורה גם לאחריו.

כאשר מדובר בשני צדדים אשר ביניהם פערים גדולים, כגון: צד אחד חזק יותר כלכלית מהצד השני, כאשר יש תקשורת דלה בין הצדדים, כאשר מדובר בצדדים שבדרך כלל אינם מסוגלים להתעמת אחד עם השני ועוד פערים כהנה ואחרים, זו הגישה האולטימטיבית בה ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר עבור בני הזוג והילדים.

ליווי רגשי לבני הזוג הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך, שכן ברוב הגישות המשפטיות לטיפול בישוב סכסוכים, כולל גישור משפחתי קלאסי וההסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, קולם הרגשי של ההורים אינו נשמע ואינו חלק בכל תהליך, עניין המסוגל לדרדר את התהליך לעימותי סרק בבתי המשפט. הליווי מאפשר לבני הזוג לסיים את תהליך הפרידה בהסכמה בהבנה.

הליווי הרגשי כולל, התמחות לעניין הילדים, שכן קולם של הילדים  לא תמיד נשמע באופן אובייקטיבי מאחר והוא עובר דרך מסננת ההורים שלעיתים מונעים מאינטרסים אישיים של ההורים. לעיתים המושג "טובת הילדים" מתעוות בעיניהם בעקבות ראייתם הסובייקטיבית.

המטפל מהווה סוג של "אבי הילדים" הרואה באופן אובייקטיבי את צרכיהם תוך הארת עיני ההורים המסונוורים באינטרסים הסובייקטיביים העולים בתהליך הפרידה.

שיתוף הפעולה בין עורכי הדין, אנשי הצוות וההורים משנה את הדינמיקה התחרותית לחיובית, משנה את ה"האנרגיות" הקיימות בהליך מתוקפניים ותחרותיים למוסריים ומתחשבים.

הליך זה דורש מבני הזוג רמה מוסרית גבוהה, הסתכלות רגשית עמוקה ושיתוף פעולה תוך  החלפת מידע רלוונטי ואמתי. כך ישתנה השיח בין בני הזוג משיח כוחני לשיח שיתופי.

שלום בית בשיתוף פעולה

מפתחי השיטה "גירושין בשיתוף פעולה" משתמשים ברעיונות מתקדמים ליישוב הסכסוך על מנת שבני הזוג ייפרדו להם בהסכמה ובשלום.

זו מעוררת השראה ושאלה האם ניתן להשתמש בה, בכדי להביא את בני הזוג לעשיית שלום ביניהם. הלא בפועל, בתהליך זה בני הזוג חווים את כל האתגרים המהותיים  הנדרשים לפתרון הקונפליקט, החל מהסכמה לקבלת עזרה מאנשי מקצוע, ניתוח הסיטואציה, בירור  צרכים, המשך בהעלאת חלופות לפתרון והגעה לפתרון.

כל אלה עשויים לשמש אותם באותו אופן לחתירה אל שלום בית. זאת ועוד: מעבודה רבת שנים עם זוגות אנו יודעים כי הכלים "לפירוק" הם הם גם הכלים לשיקום: פנייה לקבלת עזרה, שיח בונה בין הצדדים, הבנת הצרכים, בירור האינטרסים הגלויים והסמויים, זיהוי מרכיבי סיכון, התנסות במו"מ, בחינת חלופות  והגעה להסכמות .

לנוכח שיעור הגירושין הגדל מחד, ומתוך רצון לממש את השליחות שלנו כמטפלים ברוח התורה ובמצווות, ולחתור לחיזוק בניין המשפחות בישראל, מאידך, ייתכן ונכון יהי לאמץ את רעיונות הגישה גירשון בשיתוף פעולה ולהמירם לטובת "שלום בית בשיתוף פעולה".

[1] ^{Collaborative divorce}

[2] ^{תקנות החוק להסדר התדיינויות במשפחה (הוראת שעה), התשע"ו – 2016 ("התקנות")}